הלכה: תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל. שֶׁמּוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁהוּרְמוּ בַיּוֹם טוֹב. וְאֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁהוּרְמוּ מֵעֶרֶב יּוֹם טוֹב עִם הַמַּתָּנוֹת שֶׁהוּרְמוּ בַיּוֹם טוֹב. עַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁהוּרְמוּ מֵעֶרֶב יּוֹם טוֹב לְעַצְמָן. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹסְרִין. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' וידוך מאתמול. להתבלין ואמאי התירו לו לדוך בי''ט:
גמ' תני וכו'. בתוספתא פ''ק:
משנה: 7b בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת לַכֹּהֵן בְּיוֹם טוֹב בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵאֶמֶשׁ בֵּין שֶׁהוּרְמוּ מֵהַיּוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָֽמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי גְּזֵירָה שָׁוָה חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה כָּךְ לֹא יוֹלִיכוּ אֶת הַמַּתָּנוֹת. אָֽמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לֹא. אִם אֲמַרְתֶּם בַּתְּרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ תֹּאמְרוּ בַּמַּתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן׃
Pnei Moshe (non traduit)
וב''ה אומרים וכו' כדרכן. ולא בעי שינוי והמלח במדוך של עץ ומיהו מטה המדוכה על צידה וידוך:
והמלח. שאינו מפיג טעמו והיה לו לדוך מאתמול הלכך בעי שינוי ולדוך בפך או בעץ פרור הוא הכף שמגיסין בו הקדירה:
מתני' תבלין נידוכין במדוך של עץ. אבל לא בשל אבן ובמדוך של עץ נידוכין כדרכן וא''צ שינוי מפני שהתבלין מפיגין טעמן כשנדוכין מאתמול:
כשם שאין מוליכין את התרומה וכו' בבבלי מסיק דמתני' כאחרים דברייתא הוא דאתיא ולית הלכתא כוותייהו אלא כר' יוסי דברייתא דאמר לא נחלקו ב''ש וב''ה על החלה והמתנות שמוליכין על מה נחלקו על התרומה שבש''א אין מוליכין ובה''א מוליכין וכך היו ב''ה דנין חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן כשם שמוליכין את המתנות כך מוליכין את התרומה אמרו להן ב''ש לא אם אמרתם במתנות שזכאי בהרמתן היום שהרי לשין ושוחטין בי''ט תאמרו בתרומה שאין זכאי בהרמתה שאין חיוב תרומה אלא משיתמרח בכרי ואין ממרחין בי''ט וא''כ החיוב בא מעי''ט:
מתנה לכהן. מכ''ד מתנות כהונה:
אמרו ב''ש גזירה שוה. לאו דוקא ג''ש שהרי מדרבנן היא שגזרו ואמרו אין מגביהין תרומות ומעשרות בי''ט אלא דומיא דג''ש:
מתני' ב''ש אומרים אין מוליכין חלה ומתנות. הזרוע ולחיים והקיבה לכהן בי''ט שאע''פ שמותר להפריש אותן ולתקן העיסה שנתחייבה היום לא התירו להוליכם אותם לכהן:
הלכה: וְיִדּוֹךְ מֵאֶתְמוֹל. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁטַּעֲמָן מָר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁטַּעֲמָן פָּג.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' וידוך מאתמול. להתבלין ואמאי התירו לו לדוך בי''ט:
גמ' תני וכו'. בתוספתא פ''ק:
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תַּבְלִין נִידּוֹכִין בְּמָעוֹךְ שֶׁל עֵץ וְהַמֶּלַח בַּפַּךְ וּבְעֵץ הַפָּרוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים תַּבְלִין נִידּוֹכִין כְּדַרְכָּן בְּמָדוֹךְ שֶׁל אֶבֶן וְהַמֶּלַח בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ:
Pnei Moshe (non traduit)
וב''ה אומרים וכו' כדרכן. ולא בעי שינוי והמלח במדוך של עץ ומיהו מטה המדוכה על צידה וידוך:
והמלח. שאינו מפיג טעמו והיה לו לדוך מאתמול הלכך בעי שינוי ולדוך בפך או בעץ פרור הוא הכף שמגיסין בו הקדירה:
מתני' תבלין נידוכין במדוך של עץ. אבל לא בשל אבן ובמדוך של עץ נידוכין כדרכן וא''צ שינוי מפני שהתבלין מפיגין טעמן כשנדוכין מאתמול:
כשם שאין מוליכין את התרומה וכו' בבבלי מסיק דמתני' כאחרים דברייתא הוא דאתיא ולית הלכתא כוותייהו אלא כר' יוסי דברייתא דאמר לא נחלקו ב''ש וב''ה על החלה והמתנות שמוליכין על מה נחלקו על התרומה שבש''א אין מוליכין ובה''א מוליכין וכך היו ב''ה דנין חלה ומתנות מתנה לכהן ותרומה מתנה לכהן כשם שמוליכין את המתנות כך מוליכין את התרומה אמרו להן ב''ש לא אם אמרתם במתנות שזכאי בהרמתן היום שהרי לשין ושוחטין בי''ט תאמרו בתרומה שאין זכאי בהרמתה שאין חיוב תרומה אלא משיתמרח בכרי ואין ממרחין בי''ט וא''כ החיוב בא מעי''ט:
מתנה לכהן. מכ''ד מתנות כהונה:
אמרו ב''ש גזירה שוה. לאו דוקא ג''ש שהרי מדרבנן היא שגזרו ואמרו אין מגביהין תרומות ומעשרות בי''ט אלא דומיא דג''ש:
מתני' ב''ש אומרים אין מוליכין חלה ומתנות. הזרוע ולחיים והקיבה לכהן בי''ט שאע''פ שמותר להפריש אותן ולתקן העיסה שנתחייבה היום לא התירו להוליכם אותם לכהן:
וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית הִלֵּל. תְּרוּמָה אֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ תְנַיי. זוֹ מִפְּנֵי זוֹ. וְלָמָּה תַנִּינָן חַלָּה. מִפְּנֵי חַלָּה שֶׁהוּרְמָה בְיוֹם טוֹב. כְּהָדָא דְתַנֵּי. הַלָּשׁ עִיסָּה בְיוֹם טוֹב. מַפְרִישׁ חַלָּתָהּ בְּיוֹם טוֹב. לָשָׁהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְשָׁכַח לְהַפְרִישׁ חַלָּתָהּ. אָסוּר לְטַלְטְלָהּ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לִיטּוֹל מִמֶּנָּהּ. עִירֵס. לֹא אָמַר אֶלָּא לָשׁ. הָא עִירֵס לֹא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אָחוֹי דְּרִבִּי בְְרֶכְיָה. תִּיפְתָּר בְּעִיסָּה טְמֵיאָה שֶׁאֵינוֹ מַפְרִישׁ חַלָּתָהּ אֶלָּא בַסּוֹף. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵירִבִּי בּוּן. בְּדִין הָיָה בְעִיסָּה טְהוֹרָה שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ חַלָּתָהּ אֶלָּא בַסּוֹף. תַּקָּנָה תִיקְנוּ בָהּ שֶׁיַּפְרִישֶׁנָּהּ תְחִילָּה שֶׁלֹּא תִיטָמֵא הָעִיסָּה. מַתְנִיתָה בְיוֹם טוֹב שֶׁלְפֶּסַח. אֲבָל בָּעֲצֶרֶת וּבַחַג מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵה בֵירִבִּי בּוּן רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. אֲפִילוּ בָעֲצֶרֶת וּבַחַג אָסוּר. עַל שֵׁם כָּל מְלָאכָה֙ לֹא יֵֽעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם.
Pnei Moshe (non traduit)
כהדא דתני וכו'. בתוספתא שם ומייתי לה לעיל בפ''ג דפסחים והתם שייכא הכל וכמו שפרשתי שם בס''ד ע''ש:
ולמה תנינן חלה מפני חלה וכו'. כלומר ובאיזה חלה אמרו שמוליכין. בחלה שהורמה בי''ט שבאה לה החיוב היום כגון שלשה בי''ט:
מפני זו. מפני שאר תרומה שהופרשה מאתמול דאי שריית להוליך בזו אתי למישרי אף בזו:
ומשני זו מפני זו. גזרו על זו שמפרישה בי''ט ובשבת ע''י תנאי שהתנה מאתמול ואפ''ה אין מוליכין אותה היום לכהן:
וקשיא על דב''ה. דקאמרו סתמא תרומה אינו זכאי בהרמתה דמשמע דלא אשכחן שום גוונא שיהא זכאי בהרמתה בי''ט והרי הגע עצמך שיש עליה תנאי כלומר הרי מצינו שאם התנה עליה מעי''ט או מע''ש דבריו קיימין וכהאי דתנינן בדמאי פ''ז המזמין את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש למחר וכו' אלמא דבכה''ג זכאי הוא בהרמתה ואמאי קאמרי סתם אין מוליכין את התרומה מפני שאינו זכאי בהרמתה:
הלכה: רִבִּי יוֹנָה בָעֵי. עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת. עַל דְּבֵית שַׁמַּי מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. וְלָמָּה לֹא. אִילּוּ עָשָׂה כֵן בַּשַּׁבָּת עַל דְּבֵית הִלֵּל שֶׁמָּא אֵינוֹ חַייָב. וְהָכָא חַייָב. אָמַר רִבִּי מָנָא. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוֹנָה אַבָּא. לֹא אַתְיָא אֶלָּא עַל דְּבֵית שַׁמַּי. לָמָּה. הוּתָּר מִכְּלַל בְּרֵירָה בְיוֹם טוֹב. לֹא הוּתָּר מִכְּלַל בְּרֵירָה בַּשַּׁבָּת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' ר' יונה בעי עשה כן בשבת. כל הסוגיא עד סוף הלכה כתובה לעיל בשבת פ' כלל גדול בהלכה ב' ושם פירשתי באר היטב בס''ד ע''ש:
משנה: הַבּוֹרֵר קִטְנִית בְּיוֹם טוֹב בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בּוֹרֵר אוֹכֶל וְאוֹכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בּוֹרֵר כְּדַרְכּוֹ בְּחֵיקוֹ וּבְתַמְחוּי אֲבָל לֹא בְטַבֻּלָא וְלֹא בַנָּפָה וְלֹא בַכְּבָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף מֵדִיחַ וְשׁוֹלֶה:
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' ב''ש אומרים בורר אוכל אוכל. מלקט האוכל אחד אחד מן הפסולת:
ובה''א בורר כדרכו בחיקו. ובלבד שלא יהא טורח ברירת הפסולת מרובה אבל אם טורח ברירת הפסולת מרובה כגון שהפסולת דק ביותר אע''פ שבשיעור מרובה היא האוכל על הפסולת מודים ב''ה שבורר את האוכל ומניח את הפסולת דלמעוטי בטירחא עדיף:
אף מדיח ושולה. שמביא כלי מלא קטנית ונותן עליו מים והפסולת צף על פני המים ומסיר אותו בידו:
שולה. מלשון של נעליך. ואין הלכה כר''ג:
שְׁמוּאֵל שְׁחַק עַל סִיטְרָא דִמְדוֹכְתָא. רַב אָמַר. כָּל הַנִּידּוֹכִין נִידּוֹכִין כְּדַרְכָּן. רַב חוּנָה רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַשּׁוּם וְהַשַּׂחֲלַייִם וְהַחַרְדָּל נִידּוֹכִין כְּדַרְכָּן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם יוֹחָנָן. הָעוֹשֶׂה אֹלִינְתִּין בַּשַּׁבָּת חַייָב מִשֵּׂם 8a מַרְקִיהַּ. הָא בְיוֹם טוֹב מוּתָּר. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. הָעוֹשֶׂה אֹלִינְתִּין בְּיוֹם טוֹב אָסוּר מִשֵּׂם מַרְקִהַּ. יִצְחָק דִּיהָבָא שְׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָהוּ מִישְׁחוֹק קוֹנְדִּיטוֹן בְּיוֹמָא טָבָא. אֲמַר לֵיהּ. שְׁרֵי. וְיַיב לִי וַאֲנָא שָׁתִי. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁרֵי. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. מָאן דַּעֲבִיד טַבָּאוּת לָא שְׁחִיק לֵיהּ מֵאֶיתְמוֹל. אֲמַר לֵיהּ. אִין. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּרִבִּי אַבָּהוּ. הָכָא הוּא אָמַר. שְׁרֵי. וְהָכָא הוּא אָמַר. אָסוּר. אֶלָּא בִגִין דְּרִבִּי אַבָּהוּ יָדַע דְּרִבִּי זְעוּרָא מַחְמִר וְאִינּוּן מַחְמִרִין. בְּגִין כֵּן הוּא עֲבַד דִּכְווָתְהוֹן. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. הָכֵין אֲמַר לֵיהּ. מָאן דְּבָעֵי דִייֵא טָב לָא שְׁחִיק לֵיהּ מִן דְּאֶיתְמוֹל. רִבִּי זְעוּרָה שְׁאַל לְקַלִּה דְרוֹמָא עַבְדֵּיה דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. שְׁחֵק הוּא מָרָךְ קוֹנְדִּיטוֹן בִּיוֹמְא טָבָא. אֶמַר לֵיהּ. אִין. וְכָל מִינֵי סִיקְרִיקוֹן. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי אָבוֹי דְרִבִּי אֶבְדוֹמָא דִצִיפּוֹרִין. מַה פְלִיגִין. לִיתֵּן לַצְּלִי. הָא לִקְדֵירָה מוּתָּר. רִבִּי נָחוּם אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָעֵי. הָדָא אִטְרִיתָא. לְיַבֵּשׁ אָסוּר. לִקְדֵירָה מוּתָּר. עַל יַד עַל יַד צְרִיכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אית דבעי מימר. דלקולא אמר לו מאן דבעי דיהא טוב ויפה לא שחיק ליה מן דאתמול אלא היום דמותר הוא:
לקלה דרומה. קלה שמו ומרומה היה:
שחק הוא מרק וכו'. אם בבית הנשיא שוחק למרק הקונדיטין בי''ט. והגי' הנכונה שחק הוא מר קונדיטין וכו':
א''ל אין וכל מיני סיקריקין. עושין ג''כ:
מה פליגין. במלח ליתן לצלי ומפני שהיא ג''כ צורך מחר הא לקדירה ולצורך היום לכ''ע מותר:
הדא אטריתא. היא טרית המוזכר בפ' כיצד מברכין אם לייבש ולשמרו לזמן אסור לעשותו היום אם לקדירה לצורך היום מותר ואם הוא עושה על יד על יד צריכא ומספקא לן אם מותר מפני שנראה כמערים ועושה לשמרו:
אלא וכו'. ומפני שידע שהן מחמירין א''ל כן מצד החומרא:
הכא הוא אמר. בשם ריב''ל שרי והכא אמר אסור שהמנהג הטוב לשחקו מאתמול:
א''ל אין. זהו מנהג טוב:
מאן דעבד טבאות לא שחיק ליה מאתמול. אם מי שהוא רוצה לעשות בטוב לא יפה לו לנהוג ולשחקו מאתמול:
שרי ויהב לי ואנא שתי. אם אתה מפקפק ביה:
קונדיטין. יין ודבש ופלפלין ואם מותר לשחוק הפלפלין בי''ט:
חייב משום מרקיה. משום ממרק ששוחק הבשמים וממרקן:
אלונתין. משקה הנעשה מבשמים ויין:
על סיטרא דמדוכתא. הטה אותה על צידה ומדיך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source